פסק-דין בתיק ב"ל 10016-10

בפנינו תביעה שעניינה זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, בכפוף לשאלת זקיפת הכנסה רעיונית מנכס וקיזוזה למול דמי שכירות.

כללי

1.      התובע, יליד 1949, תושב בית חנינה שבתחום ירושלים.

2.      התובע הגיש תביעה חוזרת לגמלת הבטחת הכנסה ביום 18.10.09.

3.      התביעה החוזרת נדחתה במכתב דחיה מיום 10.12.09 בשל הכנסה נחשבת מנכס, העולה על גובה הגמלה. הנכס האמור הינו נכס בן שלוש קומות, ובו ארבע דירות, בביר נבאללה (להלן: "הנכס").

4.      על דחיית תביעתו זו לגמלת הבטחת הכנסה מלין התובע בתביעה שבפנינו.

גדר המחלוקת

5.      בהתאם להחלטה מיום 17.3.10, הפלוגתאות בתיק זה הן אלה:

האם יש להחיל בעניינו של התובע את תקנה 17(11) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982?

6.      בדיון שהתקיים בפנינו ביום 6.10.10 העיד התובע עצמו. בהתאם להסכמת הצדדים בסיומו של דיון ההוכחות, בנו של התובע מוחמד אשר הגיש תצהיר לא נחקר עליו ותצהירו הוצא מהתיק, הנתבע הגיש בהסכמה דוח סיכום חקירה של חברת מורן חקירות מיום 3.1.06 ותמליל לחקירה זו מיום 3.11.09 וכן הוגשו טפסי דין וחשבון רב שנתי של ילדי התובע מחמוד, נאפז, ומוחמד.

7.      לאחר שמיעת עדות התובע המליץ בית הדין לצדדים להגיע להסכמה בהתאם להצעת בית הדין. הנתבע הודיע כי עמדתו היא שיש לייחס לתובע שווי מלא של הקומה הראשונה והשניה ושל זכויות הבניה של הקומה השלישית. כן הודיע הנתבע כי שטח האדמה המיוחס לתובע יהיה מחצית מדונם ו-163 מ"ר, דהיינו, 581.5 מ"ר. התובע התנגד לעמדת הנתבע.

8.      הצדדים הגישו סיכומיהם.

דיון והכרעה

9.      ס' 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "החוק") קובע כלל לפיו בחישוב הזכאות לגמלה תובא בחשבון הכנסה למבוטח מנכס אשר ניתן להפיק הימנו הכנסה, ובכלל זאת הכנסה רעיונית. קביעה זו מתיישבת עם הרציונל העומד בבסיסו של החוק, באשר - כפי שכבר נאמר רבות בפסיקה - " מטרתו של חוק הבטחת הכנסה היא לאפשר סיפוק צרכיו המינימליים, של מי שאין לו הכנסה מתאימה." (דב"ע נב/111-04 המל"ל נ' אל חג'וג'י פד"ע כד 507). גמלת הבטחת הכנסה איננה מיועדת למי שביכולתו להשתכר בכוחות עצמו, אם מעבודה ואם מנכס (דב"ע נא 04-28 מטלון נ' המל"ל, פד"ע כב  498, 500).